תשע"ח – 2018
הוצאה עצמית של המחברת
"העניין שלי בסיפור משפחתי התעורר כשמצאתי בבוידם בדירת אבי, מזוודה ובה מאות מכתבים שסבתי טוני (אנטוניה יעקבי) כתבה. רובם נכתבו בשנים 1933 – 1938 בעיר ברסלאו (אז בגרמניה). מכתב אחד, בו תיארה טוני את מסעה מגרמניה ליפן, בשנת 1940, גרם לי להחליט לשמר חומרים אלה, וכך נולד הספר על המשפחה "מזוודת המכתבים של טוני".
באמצעות מכתבים אלה, וחומרים נוספים, ומעיון בספרות מגוונת על התקופה, בניתי סיפורים אישיים על שמונה בני משפחה. גורלה של כל אחת מהדמויות ארוג בפרשה המכוננת של המאה ה-20: שלטון הנאצים, מלחמת העולם השניה והשואה. נוצר תמהיל בין התיעוד, המייצג את הנפשות הפועלות, לבין מבט על אירועי התקופה. בין לבין הוספתי גם תובנות משלי. הספר מתאר מסעות, עקירה, נדודים והגירה, מגרמניה לכל רחבי תבל."
יעל נעמן
לאחר שמצאה את המזוודה ולאחר הנסיונות הראשונים להוציא את תוכנה לאור, פנתה יעל לאילן שטייר והוצאת 'עושים היסטוריה' בבקשה לסייע בהוצאת הספר לאור. אילן סייע במידע ואנשי קשר, חשיבה מבנית על הגשת תוכן המכתבים ועודד את יעל להמשיך בעבודה, להכיר בחשיבותה ולבסוף לפרסם את החיבור שלפניכם.
לבד מן הסיפור המרתק, הספר הוא פרק היסטורי חשוב מזווית מפתיעה, אישית וציבורית מרתקת. המידע ההיסטורי שמופיע בספר מוגש בצורה מדעית, שיטתית ומדויקת ברמה ובסטנדרטים מחקריים גבוהים שעליהם אנחנו מקפידים בהוצאת "עושים היסטוריה".
תודה ליעל נעמן ולבתה דורית על השותפות ארוכת השנים והמשמעותית כל-כך.
מזוודת המכתבים של טוני – לקריאת הספר המלא
"סבתי טוני היא ציר הסיפור. נולדה בשנת 1879 בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית. בשנת 1904 נישאה לסבי, זיגפריד יעקבי. נולדו להם ארבעה בנים. היו לה חיים נוחים יחסית, וקיום אמיד. טוני, כשאר בני המשפחה, הייתה מתבוללת. בשנת 1928 נפטר זיגפריד, וטוני עברה מקניגסברג לעיר ברסלאו שבשלזיה יחד עם אמה ובנה הצעיר ביותר הנס בן העשר. שם עברה את שנות הרדיפות שלפני מלחמת העולם השניה, שהיא גם תקופת כתיבת רוב המכתבים.
אחרי שנכזבה תקוותה לקבל סרטיפיקט ולעלות לארץ ישראל, הצליחה טוני, ביוני 1940, לברוח ליפן, יחד עם אמה פאני בת ה-83. את הדרך הם החלו בטיסה מברלין למוסקבה, משם ברכבות דרך ברית המועצות, מנצ'וריה (אז כבושה בידי היפנים), חצי האי קוריאה ועד יפן. סבתא פאני נפטרה ביפן בשנת 1945, זמן קצר לפני תום המלחמה. טוני חידשה את המאבק שלה להשגת הסרטיפיקט, כדי להגיע לארץ ישראל להתאחד עם ארבעת בניה, שהגיעו כולם לארץ עוד קודם לכן.
בספר מתוארת מסכת הקשיים הביורוקרטיים ואחרים, שהפכו את המסע למרוץ מכשולים מורט עצבים, במשך כשנה וחצי. זה היה מסע קשה הרבה יותר מהבריחה ליפן בשנת 1940. במסלול בו נסעה, הקיפה כשלושה רבעים מהעולם. מיפן לסן פרנציסקו, משם חצתה ברכבות את ארצות הברית ומניו יורק הפליגה לצרפת, ומצרפת לחיפה. באפריל 1947 הגיעה טוני לארץ והשתקעה בירושלים.
טוני נפטרה בירושלים בשנת 1968, בת 89.
עוד בספר, סיפוריהם של ארבעת בניה של טוני, אחד מהם הוא אבי. פרט למשפחה הגרעינית מופיעות בספר דמויות של עוד שלוש נשים, בנות משפחה, שהיו קרובות מאוד לליבה של טוני. כל אחת גיבורה על פי דרכה."
יעל נעמן
מזוודת המכתבים של טוני – לקריאת הספר המלא
תרגמה וליקטה, העירה והאירה: יעל נאמן
הוצאה עצמית של המחברת
סייע בהפקה: אילן שטייר, עושים היסטוריה