You are here

מה אתה בכלל יודע על השפיגלים?

מבוא

אם הייתי פונה אליכם בשאלה: "מה אתם בכלל יודעים על השפיגלים?" הייתם משיבים כנראה כמו רבים אחרים בשאלה נגדית, כמו יהודים טובים שלא יודעים את התשובה או לא בדיוק מבינים את השאלה. כאשר שמעתי לראשונה את השאלה: "מה אתה יודע על השפיגלים?" היה ברור לי שאינני יכול להסתפק בתשובה סתמית או בשאלה שיש בה לצאת ידי חובה. אמנם הייתי נבוך ועניתי בהיסוס לשואל, שהיה שפיגל בעצמו, תשובה פשטנית שיש בה ללמד שבעצם לא ידעתי כלום. אבל היה לי ברור שבעקבות השיחה הזו, אני הולך להשקיע מאמצים רבים בגילוי סיפור ה'שפיגלים' שהוא גם הסיפור שלי. אותה שיחה, בעקבות הפגישה המקרית שביני לבין אותו שפיגל, דחפה אותי להתחיל את עלילות החיפוש והגילוי של תולדות משפחתי במאות השנים האחרונות.

תולדות המשפחה כפי שאני מביא אותם כאן הם גם תעודה היסטורית ייחודית בתולדות יהודי מרכז אירופה. אולם בחיבור זה הסיפור הוא גם תיעוד להרפתקה אישית שלי, הרפתקאה שהיא חלק ממכלול העלילות שלי לאורך שנות חיי בתחומי עיסוק שונים ומגוונים. סיפורי חיי שזורים בתולדות חיי הארץ והמדינה בפרקי התקומה והבנייה המכריעות שלה. העלאת זיכרונותי על הכתב מציגה לפניכם את הנתיב האישי שבה צעדתי במו-רגלי ואת הלבנים שהנחתי בבניין חיי, במו-ידי.

כששפיגל פגש את שפיגל

"עכשיו אם אנחנו מתחילים אני רוצה לספר לכם את הקטע שלא כתוב בשום מקום, זה איך בכלל הגעתי לסיפור שאני עומד לספר. אני מוזמן לבית של בת-דודה של אשתי (מיכל כצנלסון) לאירוע משפחתי, מסיבה. רוקדים ולי לא מתחשק לרקוד, ועל השולחן לידי יושב עוד אדם, מבוגר ממני. אנחנו עושים הכרות.

אני: "שפיגל".
והוא: "שפיגל".

מתחילים לדבר ועל מה כבר יכולים שני שפיגלים שנפגשים לדבר על מזג-האוויר, על המצב או על הפרנסה? אז הוא אומר לי: "בכלל, מה אתה יודע על השפיגלים?"

אני, ספק לעצמי וספק לבן-שיחי אומר: "יודע על השפיגלים..? כמו כל אחד, אני יודע את השם, אני יודע מהו המוצא ואני יודע שכבר הרבה שנים שם-המשפחה קיים אצלנו במשפחה. אני יודע שהסבא הוא מרכניץ, וקראו גם לו שפיגל. זו ההתחלה זה הסוף, זה מה שאני יודע על שפיגל." שפיגל שציפה כנראה לתשובה בסגנון זה הכריז כיודע דבר שנעלם מעיניי: "זה לא הסוף, יש לזה המשך". אני, שמיד החלה להבשיל ולבקוע סקרנותי, נפלתי שבי ברשתו ושאלתי: "מה ההמשך"?

הוא התחיל: "במאה ה - 14, הגיעו יהודים למרכז אירופה, לפי רשות מיוחדת שהייתה להם מהאצילים באותו מקום". והוא מספר לי את כל הסיפור כמו שאני מספר על פתח-תקווה. אחרי עשר דקות אני מפסיק אותו ושואל: "אדון שפיגל מאיפה אתה יודע את כל זה"?

ואז הוא סיפר לי את ראשית הסיפור: יש לו בבית כתב-יד, סיפור של רב מהמאה הקודמת. על הרב הזה הוטל, מטעם ארגון הקהילות בוינה שבאוסטריה, לכתוב את תולדות היהודים בבורגנלנד. הסיבה היתה שאיזור בורגנלנד היה המקור של היהודים במרכז אירופה. זהו פרק בהיסטוריה שלא נכתב. הרב התלבט מאוד איך לעשות את העבודה הזאת וחקר ודרש וגילה סיפור מעניין על משפחת שפיגל ועל בית-הכנסת בכפר רכניץ. רכניץ היה אחד הכפרים הראשונים שאליו הגיעו היהודים במאות שעברו. הרב מצא הרבה ספרי תורה, הגדות של פסח, נרות הבדלה וכלי קודש אחרים. את כל זה נתנה המשפחה לבית-הכנסת ולרשות הציבור לאורך השנים והדורות.

(מבוא מתוך הספר "מה אתה יודע על השפיגלים" ראיון עם משה שפיגל, נס ציונה)